הרב יוסף חיים גבאי שליט"א                                       

פרשת תולדות

בראש פרשת השבוע אנו מוצאים בדברי המדרש המובאים ברש"י רעיון מבהיל וכדאי  שנתבונן בו מעט. רש"י הקדוש מספר לנו שקלסתר פניו של יצחק היה זהה ממש לקלסתר פני אביו אברהם, וזה דבר יפה כשלעצמו. אך הסיבה לכך צריכה לעורר בנו התקוממות קטנה, המדרש מסביר שהסיבה לכך היא היות וליצני הדור היו אומרים ששרה אימנו בלידתה את יצחק, התעברה מאבימלך, והיו מביאים ראיה מכך שיצא ליצחק בן רשע כעשיו ובן צדיק כיעקב, ואומרים שהצדיק משרה והרשע מאבימלך, כי לא יתכן שתתעבר מאברהם אחרי כל כך הרבה שנים ללא בן.

 

אם הייתם שואלים אותנו, הדברים מופרכים מעיקרם, הרי גלויים וידועים הדברים שאבימלך וכל ביתו חלו והוכו נוראות, רק מהמחשבה שלו להתקרב לשרה. יתרה מזאת אחרי כל הניסים שכל העולם שמע שעברו על אברהם, למה שיתפלאו לשמוע שנולד לו בן לעת זקנתו? גם בדורנו, לאנשים פחות צדיקים, קורים דברים מעל כל שכל והגיון. ויותר מכל, היש הגיון יותר פשוט מאשר זה שחזקה על כל ילד שהוא בא דווקא מהוריו, כל שכן הורים צדיקים וקדושים כאברהם ושרה, שכולם ידעו גדולתם הרוחנית העצומה, עד כדי כך שבני חת קראו לאברהם 'נשיא אלוקים'?

 

אם כן אחרי כל הראיות שהבאנו, מדוע צריך הקב"ה להפוך את הטבע, וליצור פרצופו של יצחק זהה בדיוק לזה של אברהם, רק כדי שלא ידברו ליצני הדור? האין זה מספיק פשוט להתעלם מטענותיהם המופרכות?

 

כדי להסביר את הענין על בוריו, נאמר תחילה כמה מילים על מהותה של הליצנות. רבים הספרים שכותבים על מעלתה הגדולה של השמחה בעבודת ה', ועל הזכות העצומה שניתנה לנו לשבת ולעסוק בתורת אלוקים חיים, ולקיים מצוותיו הקדושות. אך מצד שני, צריך לדעת שכל דבר בעל מעלה גבוהה, אם לא יודעים להשתמש בו כראוי, יכול להביא לנפילה עצומה. הצד הרע שבשמחה, היא כשהיא בתור ליצנות. ובאמת מה ההבדל ביניהם? השמחה היא הכלי הנהדר ביותר שהקב"ה נתן לנו, לקחת כל משבר ולהעביר אותו בצורה היותר טובה. אם אדם נמצא במשבר ובאים חביריו ומשמחים אותו אין מצווה גדולה מכך, והראיה מאותם חברים שהגמרא במסכת תענית מספרת עליהם שאליהו הנביא העיד עליהם, שמכל האנשים בשוק שהיו לפניו, הם היחידים שהינם 'בניי העולם הבא', כיוון שהיו משמחים כל אדם שהיתה לו דאגה או צרה, עד שהיה יכול להתגבר עליה בכח עצמו. אם כן, הגדרת השמחה היא לקחת דבר שנראה כשלילי, ולהפוך אותו לחיובי, כעין מה שאמרו חז"ל 'לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה', בזכות השמחה יכולים אנו למצוא נקודה חיובית בכל מעשה ומעשה שאנו חווים.

 

הליצנות לעומת זו, שורש הרע של האדם בעולם, היא מקור ללשון הרע, ולתככים כל ריב ומדון יוצא משורש הליצנות שיש בליבנו, כל מקרה המתחיל בחיוך עד שמדרדר לפסים לא נעימים. עמלק הרשע נקרא במדרשים לץ, והסיבה לכך היא שהליצן הוא אותו אדם שלוקח דברים העומדים ברומו של עולם, ומקטין אותם בעיני הבריות, מוריד להם את כל הערך העצום שיש בהם בעזרת בדיחות לא מצחיקות, וממוסס אותם לרסיסים, וזהו מהותו של עמלק הרשע לקחת את האמונה הקדושה, שהיא פסגת כל יהודי ויהודי, ולקרר אותה ולהפוך לכפירה באלוקים חיים ובבריאת העולם. העונש של הליצן מבואר בפסוק 'אם ללצים הוא יליץ', כביכול הקב"ה נותן להם לחשוב שהם באמת מצחיקים ואותה ליצנות מדרדרת אותם לשאול תחתית. ידועים דברי בעלי המוסר שליצנות אחת דוחה אלף שיעורי מוסר. אם זוכרים אנו את נפילתו של קרח כיצד החלה, יכולים אנו לראות במוחש, שהכל החל בגלל ש'התלוצץ' עם משה, ושאלו האם בית מלא בספרי תורה חייב במזוזה, והאם בגד שכולו תכלת חייב בציצית, על ידי הליצנות קירר את העם מלהאמין במשה, וידוע סופו המר שלו ושל עדתו.

 

לפי דברינו, הסביר ה'צדקת הצדיק', מובן מדוע הגמרא במגילה אומרת שכל ליצנות אסורה חוץ מליצנות על עבודה זרה, כי הרי אמרנו שליצנות פירושה לקחת דבר בעל משמעות ולהפכו לחסר משמעות לגמרי. לכן על עבודה זרה שהיא חסרת משמעות לגמרי מותרת הליצנות שהרי אין מה להרוס, ואדרבה רק לבנות בזה שניטע בנו את האמונה שאין עוד מלבדו ואפס זולת ה' יתברך. וכן אנו מוצאים בבלעם הרשע, שהמדרש אומר: כמה שאתה יכול לדורשו לגנאי - תדרוש, ושוב אותו רעיון החוזר שנית, כיוון שהיה אדם ללא שמץ של טוב, אין שום בעיה אם ננסה להשפיל עוד את אשיותו, כיוון שהיה השפל שבשפלים, אין עוד לאן להוריד אותו. וכן להיפך הגמרא (עבודה זרה, יח) אומרת שכל המתלוצץ באים עליו יסורים, וההסבר לכך הוא שכיוון שהליצנות הופכת דבר בעל משמעות לחסר משמעות, כך מידה כנגד מידה, באים על אותו ליצן יסורים, שגם הם מכלים אותו ולוקחים ממנו את כל המשמעות הטמונה בו. וחמורה היא מידת הליצנות עד כדי כך שאמר פעם הרבי מרימנוב, שאם פרעה היה יודע כמה רע טמון בכח הליצנות, היה יכול להשפיע על עם ישראל בכוחה שלא יצאו ממצרים לעולם. ועוד כתב המהר"ל שלכן אנו קוראים למקום שיש ליצנות 'מושב ליצים', כי הליצנות מדבקת ומושכת את האדם אליה, עד שמקבל קבע, ופשוט יושב בתוכה.

 

ואם נשים לב, כל אותם ליצנים שמסביבנו, הינם אנשים חריפים ושנונים, שלצערנו הרב, מבזבזים את כל כוחם בהברקות שאינם מבריקות, ובחידודים שלא מוסיפים להם שום חדוה. ואם היו משקיעים חריפות זו בעסק התורה הקדושה, ודאי שהיו מתעלים ומעלים איתם עוד עשרות נשמות יקרות, ומי יודע כמה גדולי דור לקחה הליצנות? עתה מובן מדוע היה צריך הקב"ה בכבודו ובעצמו לשנות קלסתר פניו של יצחק אבינו, כי הרי כח הליצנות איום ונורא, ומי יודע אם לא היו דומים אברהם ויצחק לאן היו מגיעים אותם ליצנים עם לשונם הרעה. מכאן צריכים אנו להתחזק ולהבין, שכוחו של עמלק לצנן אותנו בליצנות ולאבד מעלינו את צלם האלוקים השורה עלינו, ואין לנו מה לעשות אלא להלחם בעובדה זו, ולזכור שיש הבדל בין שמחה לליצנות, ורק לברוח כמה שרק אפשר מהתואר 'ליצן הדור', כך אולי נזכה גם להיות אחד מ'גדולי הדור', להבדיל. ה' יזכינו לעובדו בלבב שלם, אכי"ר.

 
שירים
תהילים קבוצתי
צריבת דיסקים
שמע לפי מרצים
שמע לפי נושאים
מאמרים - פרשת שבוע
תהילים
מקוואות בארץ
גמ''ח
ספריה
תקנון
 
שלח לחבר | הדפס | הוסף למועדפים | מפת אתר | צריבת דיסקים | תקנון | עמוד הבית | צור קשר

DIGIT - בניית אתרים


הרב משה בן משה|הרב אהרון ירחי|הרב אריה מאיר|הרב בצרי|הרב דוד קורן |הרב דניאל זר|הרב חיים שמולביץ|הרב יהודה יוספי|הרב יהודה צדקה|הרב יוסף חיים גבאי|הרב רפאל רובין|הרב ניסים יגן|הרב עובדיה יוסף|הרב עמנואל מזרחי|הרב צבי בן פורת|הרב ראובן אלבז| הרב שי פרי|שכפול דיסקים|סיפורי צדיקים|חינוך ילדים|מוסר|שירים|גמ"ח||אומנות|ספרים|צעצועים במחירי סיטונאות|הדף היומי|הדף היומי לצפייה|דף היומי|| צריבת דיסקים, צריבת דיסק, שכפול דיסקים, הדפסת דיסקים, ייצור דיסקים, שכפול דיסק,שכפול cd, שכפול dvd, צריבת cd, צריבת dvd, ייצור דיסק, יצור דיסקים, הדפסה על דיסקים, דיסקים תורניים,

;