הרב יוסף חיים גבאי שליט"א - פרשת בשלח


"ויאמינו בה' ובמשה עבדו, אז ישיר משה.." (שמות יד-טו)
.

"כיוון שבאו על הים וראו גבורתו של הקב"ה עושה משפט ברשעים מיד "ויאמינו בה'",ובזכות האמנה שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה" (מדרש רבה פרשה כג,ב).

 

זמירות היו לי

אין הרבה יצירות במעשה בראשית אשר סחפו אחריהם כל-כך הרבה בני-אנוש כאותה הסחפות העוטה סביב 'עולם השירה'. איננו מדברים על 'שירת עגבים' שמקורה זול והשתיקה יפה לה. בעומק לבנו היהודי, חבויה אש לוחשת, המתעוררת ובוערת בקרבנו כאשר הננו עוצמים את עיננו ושרים ומהללים לכבוד האל הגיבור והנורא.

אבותינו במשך כל שנות היהדות , כולם ללא יוצא מן הכלל, ארגו בקשר הדוק את פיוטי הקודש אל סדר היום של כל עובד ה'. במסורת המקרא לא פעם מצאנו נביאים ואנשי מעשה - עטורים בנגוני פאר, גם בחז"ל במקורות התלמוד - לא פעם מוזכרת רוממות הזימרה לאל. וכמובן רבותינו הראשונים אשר מבארם אנו שותים בצמא את שירי הכיסופים והדבקות, הם ר"א אבן-עזרא, ר"ש אבן-גבירול, ר"י הלוי ועוד טובים שבטובים לאין מספר.

 

הבוחר בשירי זימרה

אם כן, לא פלא שחתימת 'מסע הניסים' של יציאת מצרים הובעה על ידי עם ישראל בשירה. המדרש בהמשך כותב: "מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים, לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל... אמר הקב"ה: לזה הייתי מצפה", פירוש הדבר הוא שמבריאת העולם ועד קריאת ים-סוף לא היה אדם שהצליח להגיע לנקודה הזו בלב שמבעירה בו את החשק לשיר ולהלל ולהגיע לדבקות בבורא עד שיראה לנכון לכותבה מילה במילה בתורה הקדושה [ודאי שהיו צדיקים לפני כן שאמרו שירה, רק שלא זכו שתכתב בתורה].

נקודה חשובה שראוי לציין כמה גדול כוחה של השירה אפשר לראות לצערנו שהרוב המוכרע של אחינו הטועים אשר מתמכרים לאותם כדורים ארורים, קשורים תמיד באופן ישיר או עקיף למסיבות מוסיקה אשר סוחפות אותם מעבר לגבול הטעם הטוב. אך כלל בידינו שמידה טובה מרובה ממידת פורענות, ואם ההרס של המוסיקה השלילית כה גדול, אז אין ערך ושיעור לבניה החיובית שהצלילים הקדושים יכולים לתרום לדמות האדם וצלם האלוקים שבנו. רק שאנו צריכים להבין מה מסתתר בתוך 'עולם השירה' אשר מצליח בהנף יד קל, למשוך אחריו את המון העם? מה התרכובת שמכיל השיר עד שהוא מצליח למוסס לבבות, ולהפיח שמחה במרי נפש?

 

שלמות האדם

בהמשך המדרש מובא: "ביקשו המלאכים לומר שירה לפני הקב"ה ולא הניחן.. א"ל הקב"ה למלאכים: לא מפני שאני משפיל אתכם אני אומר שיקדמו תחילה (בני-ישראל) אלא מפני שבשר ודם יאמרו תחילה עד שלא ימות אחד מהם, אבל אתם כל זמן שאתם מבקשים אתם חיים וקיימים", לכאורה מה תשובה היא זו? וכי פתאום באמצע קריאת ים-סוף ימות מישהו? ואם יחכו בני-ישראל עד שיסיימו לשיר המלאכים כמה נורא יהיה הדבר? אך פירוש הדברים הוא כזה: ידועה היא תכלית האדם בעולמו, כפי שכותב ה'מסילת ישרים': 'להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו', דווקא כאן בעולם הזה ובגוף החמרי הזה ישנה אפשרות לאדם לשבור את כל המסכים להעלות עצמו ריח ניחוח לה' ולהתעלות - עד שיגיע לתכלית המתבקשת. הדרך היחידה לעשות זאת היא אך ורק על ידי ענוה אמיתית שהאדם מקנה לעצמו, ההבנה שה'אדם להבל דמה ימיו כצל עובר', ההפנמה של האדם שהוא נברא ועל כל נשימה בחייו הוא פשוט חייב עזרה מהבורא יתברך , כי זוהי שלמותו של הנברא – כשהוא מקושר ודבוק בבוראו, ואין לנו דרך אחרת לרכוש זאת אלא על ידי מידת הענוה.

 

אשירה לה' כי גאה גאה

את הפסוק הזה מפרש רש"י: "כל מה שאקלס בו – עוד יש בו תוספת, ולא כמידת בשר ודם שמקלסין אותו ואין בו", זוהי מהותה של השירה להתבטל לנוכח הצלילים והתווים לאל יתברך, להבין ולהעמיק ובגדלותו האין סופית, פשוט למשוך במחשבה עוד ועוד קירבת ה', ממש כדברי רש"י. רק בכחה של השירה זכתה שפחה על הים לראות מראות אלוקים אשר נביא כיחזקאל לא חזה. עוברים שבמעי אימם יצאו והכריזו בעין ברורה: "זה אלי ואנוהו", ההימשכות אחר התווים מבטלת מן האדם כל חוש מלבד חוש השמיעה, לכן גם אלישע הנביא ביקש "קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" – הוא הבין שכדי לבטל כל תחושה רעה דרוש ניגון מרגיע מעומק הלב. גם בתהילים מצאנו שהמדרש אומר שבכל פעם שרשום "לדוד מזמור" – רוצה לומר קודם התחלתי לשיר ללא רוח קודש, אך אחר שאמר שירה באה ושרתה עליו שכינה. אם כן עתה מובנים דברי הקב"ה למלאכים, הזכרת המיתה למלאכים לא נבעה משום חשש של מוות חס ושלום רק שהקב"ה רמז להם בחכמתו, שכל מהות השירה היא כדי להגיע להכנעה והתבטלות כלפי הבורא יתברך, ואם כן אתם המלאכים דרגכם רוחנית יותר משל עם ישראל ולכן יותר קל לכם להגיע להכנעה כלפי, ואין זה חכמה אם תשירו אתם ראשונים, לכן תתנו לעם ישראל שהוא ניצב בעולם הגשמי רצוף בנסיונות – ואם משם בכל זאת הם מצליחים לומר שירה ולהתבטל כלפי, ודאי שלהם משפט הבכורה. ואכן עם ישראל התעלה לאין שיעור בעקבות השירה עד שבפסגתה קרא בראיה ברורה : "ה' ימלוך לעולם ועד", מתוך תחושה אמיתית שזו המציאות הנראית לנגד עיניו. יהי רצון שנזכה לקיים מן הכתוב בכתבים אלו, שכן בשכל טוב ורצון אמיתי השירה מהלב מסוגלת להושיעינו מצרותינו לא פחות משאר עבודות הקודש. ה' יקיים בנו מקרא שכתוב :"תפל עליהם אימתה ופחד, בגדול זרועך ידמו כאבן", ויסיר מאיתנו על פח ומכשול לעד, אמן כן יהי רצון.

 
שירים
תהילים קבוצתי
צריבת דיסקים
שמע לפי מרצים
שמע לפי נושאים
מאמרים - פרשת שבוע
תהילים
מקוואות בארץ
גמ''ח
ספריה
תקנון
 
שלח לחבר | הדפס | הוסף למועדפים | מפת אתר | צריבת דיסקים | תקנון | עמוד הבית | צור קשר

DIGIT - בניית אתרים


הרב משה בן משה|הרב אהרון ירחי|הרב אריה מאיר|הרב בצרי|הרב דוד קורן |הרב דניאל זר|הרב חיים שמולביץ|הרב יהודה יוספי|הרב יהודה צדקה|הרב יוסף חיים גבאי|הרב רפאל רובין|הרב ניסים יגן|הרב עובדיה יוסף|הרב עמנואל מזרחי|הרב צבי בן פורת|הרב ראובן אלבז| הרב שי פרי|שכפול דיסקים|סיפורי צדיקים|חינוך ילדים|מוסר|שירים|גמ"ח||אומנות|ספרים|צעצועים במחירי סיטונאות|הדף היומי|הדף היומי לצפייה|דף היומי|| צריבת דיסקים, צריבת דיסק, שכפול דיסקים, הדפסת דיסקים, ייצור דיסקים, שכפול דיסק,שכפול cd, שכפול dvd, צריבת cd, צריבת dvd, ייצור דיסק, יצור דיסקים, הדפסה על דיסקים, דיסקים תורניים,

;