פרשת משפטים

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא,א).

"א"ר אבהו בשם ר"י בר' חנינא משל למלך שהיה לו פרדס והיה נוטע בו כל מיני אילנות ולא היה נכנס לתוכו אף אחד חוץ ממנו – כי הוא היה משמרו, משעמדו בניו על פרקן, א"ל בני הפרדס הזה אני הייתי משמרו ולא הנחתי אדם אחד להכנס בתוכו, אתם תהיו משמרים אותו כדרך שהייתי אני משמרו, כך אמר האלוקים לישראל: עד שלא בראתי את העולם הזה התקנתי את התורה, לא נתתיה לאחד מן העובדי כוכבים אלא לישראל..." (מדרש).

לתקן עולם במלכות שד-י

נתאר את עצמנו לרגע עומדים מול מכשיר חשמלי רבוי חוטים בשלל צבעים ואביזרי תפעול קטנטנים, ומתבקשים אנו למצוא בין סבך החוטים את אותה הנקודה הבעייתית שמונעת מן המכשיר לפעול כראוי.  נוסיף לכך את העובדה שאין אחד בכל העולם כולו שמסוגל לפתור בעיה זו אלא אנחנו, עוד נציין שהשכר שנקבל עבור התיקון הלזה, יהיה גדול לאין ערוך ביחס למאמצים שהשקענו עבור מציאת הבעיה. ואם נאמר שגם הפקידו לנו אין סוף עוזרים ומסייעים לביצוע הפעולה – אין ספק שאנו צריכים להיות מן המאושרים בעולם, כל העינים נשואות אך ורק אלינו, אל הרגע בו נשלים משימתנו בהצלחה, ותחזור לאותו מכשיר רוח חייו כבראשונה. זה לא משל. המכשיר המורכב והמסובך הזה עומד וניצב לפנינו מאז יום היולדנו, לנו הוא מוכר בשם : עולם.

מלך במשפט יעמיד ארץ

לא לחינם פרשת השבוע שלנו חביבה מאוד בפי חכמינו ז"ל, בזו הפרשה מבוארים בהרחבה שלל נרחב של פרטי דינים אשר צוונו בקבלת התורה. כבר שנינו בפרקי אבות (פרק א') שאחד מן הדברים שהעולם עומד עליו הוא ה'דין'. ללא דין ומשפט אין לעולם יכולת להתקיים, שאלמלא מורא האדם מן הדין 'איש את רעהו חיים בלעו'. מאז חטא האדם הראשון ירד הרע לעולם, ומטרת עמינו הקדוש היא לבער ולכלות את הרע מעל פני האדמה, ואין לנו כלי מבצע למטרה זו אלא משפטי התורה. אך מכיוון שמעלת הדין כה נשגבה, הוצאתו אל הפועל דורשת מן האדם התנהגות על טבעית. 'אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות', מי ימלל כמה קושי יש בנסיון השוחד, ובכל זאת על החומרות של גדולי תורה בענין זה נכתבו עשרות סיפורים, עד שהיו גדולים שלא היו רואים את הטוענים שלפניהם מחשש שמא ההסתכלות בהם תיצור נגיעה קטנה בלב ותטה את הדין מהאמת. כך מעמידים משפט.

מעלת הדיין

בספר 'אוהב ישראל', מבוארת הסיבה מדוע היתה יושבת בזמנה הסנהדרין בצורת חצי עיגול דווקא, הפסוק בתהילים אומר 'בקרב אלוקים ישפוט', זאת אומרת שבכל דין תורה יורד הקב"ה אל חבר הדיינים ומשרה שכינתו ביניהם על מנת לעוזרם להוציא את פסק הדין בתכלית האמת, ולכן, כך מסביר ה'אוהב ישראל', היו יושבים בצורת חצי עיגול, להורות שהם רק משתדלים בחצי מן הדין, אך האמת שהמשפט לאלוקים הוא... והוא משלים את העיגול. לכן 'כל הדן דין אמת לאמיתו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית', כי ביחד כביכול הם מקיימים העולם. עתה מובנות דרישותיו של משה כשמינה תחתיו שופטים אשר יעזורוהו לדון את עם ישראל, 'אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת שונאי בצע', לא קל למצוא שלימות שכזו. זאת בנוסף להיותם שלמים ממומים חיצוניים, בעלי קומה, בעלי מראה, בעלי שיבה, נבוני לחש (בקיאים בלחשים), שידעו ברוב הלשונות (רמב"ם הלכות סנהדרין) ועוד שלל תכונות טובות שתקצר היריעה מהכיל.

כשיש דין למטה - אין דין למעלה

'ויגבה ה' צבאות במשפט' (ישעיה ה') אומרים אנו מידי ראש השנה. ישנם דיני תורה שבמבט ראשון אין המח מסוגל לעכל את טיבם, או חס ושלום למעיין העצל נראים משפטי התורה כמקפחים צד כלשהו, המהות של דין תורה היא מעל כל שכל אנושי מהסיבה הפשוטה שאין בכח האדם לראות בתמונה אחת את כל העולם ולהחליט מה כרגע הדבר הטוב בשבילו. אין ספור מדינות במהלך השנים נחרבו בגלל מערכת משפט לקויה שאותה הרכיב מח אנושי.  את העבודה הזו רק התורה יכולה לעשות בשביל האדם, ה'חזון איש' זצ"ל היה פושט לאנשים ספקות גדולים בבעיות רפאויות על ידי כללי הש"ס בלבד, וכך גם בכל דין תורה אשר נראה כספק, בזכות רוח האלוקים שמרחפת על לומדי התורה זוכים הם דרך כללי הפסיקה לכוון לאמת, הרי הקב"ה מנהיג את עולמו דרך דיני התורה. אם התורה פסקה פסק כלשהו אפילו אם הוא יסתור את המציאות המוחשית לעינינו, אנו צריכים להבין שהעולם היה קיים לפני שבאנו, וימשיך להיות קיים גם אחרי שנמשיך לחיי העולם הבא. אי אפשר לבוא באמצע וללכת באמצע ולרצות להבין הכל. מלאכת התיקון של העולם תושלם אך ורק על ידי מי שבאמת מכיר את כל פגמי וקילקולי העולם הזה. לכן אמר עקילס הגר לאדריינוס המלך שאפילו הזקן והחכם שבמלכותך לא יוכל ללמוד מתורת היהודים, בדיני האמת של התורה הקב"ה מגדיל ומקדש שמו יותר מכל, כי 'משפטי ה' אמת צדקו יחדיו',ומאותה סיבה גם החמירו רבותינו באיסור להתדיין אצל ערכאות גויים אף אם ישרים הם. בכל דין בתורה   צרורים סודות עליונים שרק דיין יהודי המקדש עצמו מתאוות יכול להוציא אל הפועל. ה' ישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה ויסיר מעלינו יגון ואנחה, שנזכה לראות סנהדרין לתפארת עם ישראל, שם יתקלס שמו יתברך לעד, אמן.