הרב יוסף חיים גבאי שליט"א - פרשת כי תבוא


ב
פרקי ר' אליעזר מבואר כי בראש חודש אלול ביקש הקב"ה ממשה רבינו לעלות אליו ההרה, כיוון שלאחר שנסלח עוון העגל – מעתה זכאים היו ישראל לקבל את הלוחות השניות, ולחדש את הקשר שלהם עם הקב"ה. כידוע משה אז עלה אל ההר לארבעים יום וירד עם הלוחות השניות ביום הכיפורים. ההבדל המהותי שבין נתינת הלוחות הראשונות לבין נתינת הלוחות השניות, אומר ר' משה שפירא, היה בזה שאת הלוחות הראשונות כתב הקב"ה על הלוחות שהוא יצר, כמו שכתוב "והלוחות מעשה אלקים המה" (שמות לב), ואילו בלוחות השניות נאמר "פסל לך שני לחות אבנים כראשונים" (דברים י), שעתה משה רבינו היה צריך להיות זה שמביא את הלוחות, ובמהלך זה השתנתה ההנהגה עם עם ישראל. הפסוק אומר "אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם", והסבירו חז"ל שפסוק זה מדבר על מעלתם של עם ישראל לאחר מתן תורה, שהגיעו למדריגה שהיו בני חורין מיצר הרע ומשעבוד מלכויות, כמדריגת המלאכים, אך לאחר שחטאו בחטא העגל אמר עליהם הפסוק "אכן כאדם תמותון", שחזרו למדריגת אדם, שנופל וקם בעבודת ה', והנסיונות הם חלק בלתי נפרד מחיי היום יום שלו.

 

אם כן, בלוחות שניות התחדש עקרון מסוים, והוא שכל עוד האדם לא יעשה מעשה מסוים למען הקב"ה, הוא לא יזכה לשום התקדמות. הלוחות הראשונות היו מתנת חינם, הזיכוך שעברו בני ישראל מיציאת מצרים ועד מתן תורה הוא זיכוך שלא במדריגת אדם רגיל, אלא הרבה סייעתא דשמיא היתה כרוכה בו, אך מאז שניתנו לוחות שניות אנחנו מצווים לעשות את המעשה שעליו ובזכותו נהיה ראויים שהקב"ה ישרה עלינו את שכינת קדשו. וכיוון שהתחדשות סוג העבודה הזו היתה מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, ממילא בימים אלו ישנו ענין יותר מכל שאר השנה, שהאדם ירבה להתחזק בחיזוקיים מעשיים בפועל.

 

זה הזמן להרבות בלימוד תורה, זה הזמן למעט בשינה ולומר סליחות, זה הזמן למסור נפש ולהקריב בשביל קירובם של יהודים לאביהם שבשמים. לא לתת לימים האלה לעבור כלא היו, לא להסתפק בלחנים הנפלאים של הסליחות, זה ממש בזבוז, מכיוון שבימים אלו ישנו רצון גדול בשמים לחיזוק מעשי – ממילא הסייעתא דשמיא למי שמראה שהוא רוצה להתחזק בעבודתו יתברך היא כפולה ומכופלת. ואפילו דברים שאנחנו יודעים שלא נעמוד בהם כל השנה, ישנו ענין גדול שנבצע אותם לפחות בימים אלו. הפרשה הקודמת התחילה במילים "כי תצא למלחמה" והפרשה הזו מתחילה במילים "והיה כי תבא אל הארץ", ורמזו בספרים ש"כי" בגימטריא שלושים, לרמז על ימי אלול שהם ימים של מלחמה ממש ביצר הרע ודורשים מאיתנו חיזוק גדול בעבודת ה', ולכן רמזו "כי תבא אל הארץ", שעל ידי ה"כי" ימים שבחודש אלול תזכה לבא אל הארץ הקדושה שהיא על דרך רמז, המנוחה והנחלה בעבודת ה'. כולנו רוצים חיי רוחניות שקטים יותר, להרגיש קרוב לקב"ה, לזכות שהוא יקרב אותנו אליו יתברך, לתת לנו חלק ונחלה בתורתו הקדושה, ולחדש בה חידושי אמת, אך כל זה לא יקרה לעולם אם לא נעשה את הצעד הראשון מצידינו. ואין לך ימים טובים יותר מאשר הימים בהם האדם מרגיש קרוב לה' יתברך.

 

נתבונן באותן צ"ח קללות המובאות בפרשתנו, וננסה למצוא נקודה המקשרת בין כולם. לכאורה איזו נקודה יכולה לקשר בין "יככה ה' בשחין רע" לבין "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר"? אך הנקודה המשותפת לכל הקללות מתחילתן ועד סופן היא, שכשיגיע דור שיהיה ראוי לקללות הללו, זה כנראה דור שצריך להוכיח לו שה' יתברך נמצא בעולם, וכשמבקשים שה' יתברך יראה לנו שהוא נמצא בעולם זה יכול להיות על הצד הטוב והיפה, על ידי שיתבונן האדם בנפלאות הרבות שהקב"ה עושה איתנו בכל רגע ערב ובקר וצהרים, אך אם בזה האדם לא מתבונן – אין ברירה כביכול, וחייבים להראות לו את יד ה' בדרך אחרת. כל הקללות כולם מראות לאדם כמה הוא חסר אונים, כמה מעשה ידיו לא שווים מאומה מבלי הכח הרוחני שנוטע בו ה' יתברך. "זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך", גם מי שיש לו – לא בטוח שיזכה ליהנות ממה שיש לו, אם לא נגזר עליו ליהנות מזה. "שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו", כשאנו אומרים את שם אלקים, ציוונו חז"ל לכוון שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם. כמה כח חבוי במילים הללו קשה לנו לתאר, אבל כשאנו קוראים את הפסוקים בפרשה, ומבינים לאן מובילים חיים ללא סייעתא דשמיא, אנו יכולים קצת מן קצת להבין כמה רבים הכחות אשר נמצאים תחת שליטתו של הקב"ה.

 

'אלול', הסביר הסוכטשובר מלשון 'ויאללו ית ארעא', שתירגומו 'וירגלו את הארץ', בחודש אלול צריכים לרגל בגופנו ולבדוק האם כל הכחות שלנו מנוצלים היטב לעבודתנו יתברך. האם אנחנו יכולים להשקיע יותר למען ה' יתברך? "כפועל אדם ישלם לו" אומר הנביא, וכלל זה הוא לא רק בעיניני העולם הזה, וכתב הגרי"ס מסלנט, שכמו שמעסקא זולה לא יתכן להרוויח הרבה כסף – כך לא יתכן מחוסר מעש לקבל סייעתא דשמיא גדולה בעבודת ה'. העולם הבא של האדם תלוי אך ורק בשאיפות שלו, אם יהיו גדולות – יזכה לגדולות ונצורות, ואם יהיו כבויות ולוחשות כגחלים אשר עומדות להכבות – כך גם יראה העולם הבא שלו. הנפש החיים דייק נפלא, בכך שחז"ל אמרו לכל ישראל יש חלק לעולם הבא, ולא אמרו בעולם הבא, כי עולם הבא עדיין לא קיים – הוא רק הולך ונברא לאט לאט על  ידי המעשים שלנו, וללא השתדלות בנושא – לא יצמח שם יש מאין. ה' יזכינו להפנים את הדברים באמת ולנצל את הימים הללו לעבודה רוחנית רבת תועלת, אכי"ר.

 
שירים
תהילים קבוצתי
צריבת דיסקים
שמע לפי מרצים
שמע לפי נושאים
מאמרים - פרשת שבוע
תהילים
מקוואות בארץ
גמ''ח
ספריה
תקנון
 
שלח לחבר | הדפס | הוסף למועדפים | מפת אתר | צריבת דיסקים | תקנון | עמוד הבית | צור קשר

DIGIT - בניית אתרים


הרב משה בן משה|הרב אהרון ירחי|הרב אריה מאיר|הרב בצרי|הרב דוד קורן |הרב דניאל זר|הרב חיים שמולביץ|הרב יהודה יוספי|הרב יהודה צדקה|הרב יוסף חיים גבאי|הרב רפאל רובין|הרב ניסים יגן|הרב עובדיה יוסף|הרב עמנואל מזרחי|הרב צבי בן פורת|הרב ראובן אלבז| הרב שי פרי|שכפול דיסקים|סיפורי צדיקים|חינוך ילדים|מוסר|שירים|גמ"ח||אומנות|ספרים|צעצועים במחירי סיטונאות|הדף היומי|הדף היומי לצפייה|דף היומי|| צריבת דיסקים, צריבת דיסק, שכפול דיסקים, הדפסת דיסקים, ייצור דיסקים, שכפול דיסק,שכפול cd, שכפול dvd, צריבת cd, צריבת dvd, ייצור דיסק, יצור דיסקים, הדפסה על דיסקים, דיסקים תורניים,

;